פסק-דין בתיק ת"א 20770-02-12

כללי

1.         התובע יליד 10.11.1959, נפגע ביום 11.3.2010 בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). תביעתו דנא, היא לתשלום הפיצויים המגיעים לו עקב התאונה, על פי הוראת החוק. הנתבעת אינה חולקת על אחריותה לשלם לתובע את נזקיו עקב התאונה. הפלוגתא היחידה בין הצדדים נסובה, למעשה, סביב שאלת הנזק ושיעור הפיצויים.

2.         כתוצאה מהתאונה ,נפגע התובע בבית חזה ובשורש כף יד ימין. לאחר התאונה הוא הובהל לבית חולים משפחה קדושה בנצרת (להלן: "בית החולים") שם, הוא נבדק ואובחנו אצלו שבר ברדיוס הדיסטלי בכף יד ימין  ושבר קטן בסטרנום שבבית החזה. הושם גבס על יד ימין. התובע אושפז למשך יומיים בבית החולים ושוחרר (ביום 12.3.2010) לביתו עם המלצות למעקב רפואי  אצל הרופא המטפל , מנוחה למשך חודש ימים וביקור חוזר במרפאה אורתופדית של בית החולים. בהמשך, עבר התובע סדרת בדיקות רפואיות, קיבל טיפול פיזיותראפי והיה במעקב הרופא המטפל בבית החולים.

3.         התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה. המל"ל  שילם לתובע ,באמצעות המעביד, דמי פגיעה בהתאם לתקופת אי-כושר מלא לעבודה, החל מיום 12.3.10 ועד ליום 9.6.10, וגמלת נכות מהעבודה, בגין נכות  רפואית זמנית בשיעור של 20%, החל מיום 10.6.10 ועד ליום 31.8.10.

            תגמולי המל"ל ששולמו לתובע, בגין התאונה ולאחר שיערוך להיום , מגיעים

            לסך  של 24,815 ש"ח.

4.         לית מאן דפליג, כי לא נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בגין התאונה.

5.         התובע טוען לפיצויים במספר פרטי נזק כדלקמן:

            א.        הפסד השתכרות בעבר                      34,690 ש"ח.

            ב.         עזרת צד ג'                                          10,000 ש"ח.

            ג.         הוצאות רפואית ונסיעה                    2,000   ש"ח.

            ד.         כאב וסבל                                           20,000 ש"ח.

דיון

נזק לא ממוני

6.         כמבואר, התובע אושפז למשך יומיים בבית החולים, ולא נגרמה לו נכות רפואית צמיתה בגין התאונה. בנסיבות אלה, הנזק בפרט נזק זה, יחושב על דרך האומדן הכללי, לפי סמכותי ע"פ תקנה 2 (ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו - 1976.  

            בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובשים לב למהות הפגיעות הרפואית ומיקומן, אשר נגרמו לתובע בתאונה, וכן תקופת ההחלמה הסבירה, נסיבותיו האישיות של התובע, היעדר נכות רפואית צמיתה וכיוצא באלה, אני פוסק לתובע, על דרך האומדן הכללי, בפרט נזק זה, סך של 12,500 ש"ח נכון להיום.

הפסד השתכרות בעבר

7.         לפני התאונה, עבד התובע כשכיר אצל פיניציה אמריקה-ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ .משכורתו החודשית הממוצעת הייתה סך של 9,556 ש"ח ברוטו. על כן, הכנסתו החודשית של התובע, ללא התאונה, לאחר שיערוך להיום וניכוי מס הכנסה כדין, מגיעה לסך של 9,540 ש"ח נטו.

8.         התובע נעדר מעבודתו, כתוצאה מהתאונה למשך 3 חודשים. ביום 10.6.10, חזר התובע לעיסוקו הקודם בהיקף מלא וללא חסרון כיס בגין התאונה. על כן, חסרון הכיס לתובע, בתקופת היעדרותו מעיסוקו בגין התאונה (מיום 12.3.10 ועד ליום 9.6.10),הוא כדלקמן: